אהבתי לאנשים מבוגרים היתה בי מאז שזוכרת את עצמי,
התחיל בסבתות הטובות שלי שעד היום מלוות אותי בחיי
והמשיך כשהייתי נחלאית במשאבי שדה , תמיד הבנתי אותם, יכולתי להקשיב להם, הייתה בי חמלה בסיסית ועניין

זוכרת כשהחלטתי לעזוב את הקיבוץ ולחזור לעיר, כמה מהמבוגרים של אז
שאלו אותי- מי נתן לך רשות לעזוב?? את תראי, אנחנו עוד נחזיר אותך...

והיום כשבאות לחנות שלנו נשים מבוגרות מאד , גם היום אני אוהבת אותן ככה בבסיס' עוד לפני היכרות.

לפני כמה ימים הגיעו אלינו נעמי וחנה אחת מעל 90 והשנייה קצת פחות
סיפרו שהן חברות כבר 50 שנה , ונעמי מספרת שאפילו פעם אחת לאורך כל השנים הללו לא רבו, חנה עונה- נכון, לא היה על מה🥰

אחת דתייה, השנייה לא, קנו מתנות לעצמן לנינים ומילאו אותי בכזו שמחת חיים . ביקשתי מהן שיבואו שוב לשמח אותי, ענתה לי נעמי- אני פנויה, מי שרוצה אותי בא לקחת אותי 
ועוד הוסיפה- תחיו, תיהנו מכל רגע, החיים עוברים מהר, תאמינו לי

הלוואי תדבק בי שמחת החיים הזו כל יום עוד קצת ועוד